מה קריסת החשמל הגדולה מעידה על עתיד הרכב החשמלי בישראל?

לקחנו עדות מבעל רכב byd ממרכז הארץ "הייתי עם 10 אחוזים בסוללה, ובכל עמדה ציבורית שעצרתי לא יכולתי לבצע טעינה". 

הדעה הרווחת היא, לא משנה כמה משוכלל הרכב החשמלי שלכם, ללא עמדת טעינה ואספקת חשמל יציבה הוא לא שווה כלום.

תנו לנו לתאר לכם מצב, מצב שבו המדינה התקדמה מהר לתחבורה חשמלית. רכבים, אוטובוסים ורכבות חשמליות מעבירות מאות אלפי ישראלים מדי יום. ואופס, ביום אחד החשמל לא עומד בעומס ונופל. תארו לכם כמה אזרחים היו נתקעים ללא היכולת ללכת לעבודה או לקבלת טיפול רפואי.

קריסת החשמל בשישי, הייתה אור אדום בוהק לפני המעבר המהיר לתחבורה חשמלית בישראל.

רק לא מזמן איגוד יבואני הרכב יצא בפרסום שכ-25,000 רכבים חשמליים עלו לכבישי ישראל מתחילת השנה. נתוני הרכישה של רכבים חשמליים מכל רכישות הרכבים החדשים עומד על יותר מ-15%.

בתחילת המהפכה החשמלית בישראל, הצרכן הישראלי חשש מאוד (עדיין חושש) מנסיעה ברכב חשמלי. בגלל חרדת הטווח וחוסר בעמדות טעינה ציבוריות לרכבים חשמליים. 

לאחר שהתחושות התפוגגו הגיע שוב סיבה משמעותית למה כדאי לחשוש ממעבר לחשמלית. החשש להיתקע ללא חשמל בימים עמוסי צריכה הוא לא בדיוני.

משרד התחבורה פרסם שבשנת 2026, תיפסק רכישת אוטובוסים המונעים בסולר. לפי הצפי בשנת 2026 יותר מחצי מהאוטובוסים העירוניים יהיו אוטובוסים חשמליים. התכנון הוא שעשר שנים לאחר מכן, לא יהיה בישראל אוטובוסים עירוניים המונעים ע"י סולר. 

האוטובוסים היחידים שיהיו מונעים בסולר הם האוטובוסים הבין עירוניים. שבשל טווח הנסיעה הקצר יחסית אינם יכולים לבצע נסיעות ארוכות ללא צורך בטעינה באמצע.

יחד עם כל העולם, המעבר לתחבורה חשמלית (ציבורית ופרטית) בישראל היא חשובה. בגלל זיהום האוויר בערים צפופות. ההתקדמות עם שאר העולם לרכב חשמלי היא מבורכת. אבל מה שווה מעבר לחשמל כשמשרד האנרגיה אינו יכול בוודאות לעמוד בזה בתשתיות הקיימות היום בישראל.

פתרון מעולה לבעלי בתים פרטיים הוא התקנה של מערכת סולארית על גג הבית. מערכת סולארית מגבה את הטעינה של הרכב ולא תלויה באספקת החשמל המקומית. 

למרות שקריסת החשמל היא תרחיש קיצוני ולא עלול לקרות בכל יום באופן קבוע. החשש הוא מובן ואולי כיום כדאי לנהוג ברכבי פלאגין אם רוצים לחסוך בעלויות נסיעה.