תוכן עניינים
כמה אחסוך? איך עומדים מול הועד בבתים משותפים, טעינה ביתית וציבורית והאם יש בכלל שוק לרכבי יד שנייה חשמליים? שאלות אלו נפוצות בקרב נהגים המתלבטים האם לעבור לרכב חשמלי במקום רכב הבנזין המוכר. במאמר זה אשתדל לענות לכם על כל השאלות, במטרה לסייע לכם בשאלה האם עכשיו זה הזמן לעבור לרכב חשמלי.
הבנזין והדיזל שולטים בשוק, אך האם זה ימשיך כך?
רכבי הבעירה הפנימית עשו כאן אחלה עבודה בעשורים האחרונים, אך האם הם ימשיכו לשלוט בשוק הרכב הישראלי? הזיהום מהאגזוזים של רכבי הבנזין והסולר, עושה נזק בלתי הפיך לכדור שלנו. משבר האקלים הפך להיות שיח עולמי, לכן המעבר לרכב המונע בחשמל מתבקש. הזיהום מרכבי בנזין מורגש יותר בערים הצפופות, בהן תנועה רכב של כלי רכב ממונעים וצפיפות גדולה של אוכלוסייה. סביר להניח שבעוד כ- 15 שנה מהיום עדיין יהיו רכבי בנזין משומשים, אבל רוב הרכבים לשימוש פרטי יהיו חשמליים. רכבים חשמליים לא מזהמים את האוויר שאנו נושמים כמו רכבי בעירה פנימית, זאת בגלל שאין להם פליטת גזים מזהמים מהאגזוז, בשונה מרכבי בנזין.
טעינת רכב חשמלי: המדריך למתחיל
טעינת הרכב חשמלי מתבצעת בשני סוגי טעינה. טעינה ביתית איטית וטעינה מהירה. טעינה מהירה תהיה לרוב במקומות ציבוריים עם תנועת רכבים גבוהה. עמדות אלו טוענות בקצב טעינה של בין 50 ל- 180 קילוואט לשעה. מה שמעניק לרכב טעינה מהירה של בין חצי שעה לשעה טעינה. הבעיה היא שקשה להתנייד עם רכב חשמלי רק בעזרת עמדות ציבוריות מהירות.
כאן נכנסת לתמונה עמדת הטעינה הביתית. עמדה ביתית הינה איטית יותר, קצב הטעינה המקסימאלי שלה עומד על 22kw בשעה. אך אפילו 22KW זה הרבה, מפני שמרבית הרכבים החשמליים היום יודעים לקבל טעינה מקסימאלית של 11KW בשעה בטעינה ביתית. אבל זה לא נורא, טעינה בעמדה ביתית תלת פאזית מעניקה טעינה של בין 4 ל-6 שעות. ברגע שעמדה כזו מותקנת בבית, הטעינה מתבצעת בלילה, כך שהזמן הוא לא פקטור משמעותי. העיקר הוא לקום בבוקר לסוללה מלאה ללא צורך לעצור בעמדות ציבוריות. סיבה נוספת שקשה להתנייד עם רכב ללא עמדה ביתית, הוא עלויות הטעינה. טעינה בעמדה ציבורית יקרה לפחות פי 2 מטעינה ביתית. כך שבלי עמדה בבית מחירי הטעינה גבוהים יותר ולא תמיד משתלמים.
המסקנה היא, השיקול הראשון שאתם צריכים לעשות, הוא לבדוק האם אתם יכולים להתקין עמדת טעינה בבית לנוחות טעינה מירבית.
אני רוצה להתקין עמדת טעינה אבל אין לי חניה בטאבו
על פי הערכה, ל- 75% מהישראלים אין חניה פרטית בטאבו. מה שמקשה מאוד על התקנת עמדת טעינה ביתית. אם אין ברשותכם חניה בטאבו כדי לחכות עוד קצת עד שתשתיות הטעינה הציבוריות יהיו בפריסה רחבה. אם יש לכם עמדות במקום העבודה, תוכלו לטעון שם במקום בבית. אך כיום, שימוש ברכב חשמלי דורש טעינה ביתית בלילה כדי לנהוג בחופשיות וללא חרדות טווח מיותרות.
אני גר בבית משותף, האם צריך אישור מועד הבית כדי להתקין עמדה?
השימוש בעמדת טעינה ביתית והתקנתה בחניון המשותף כבר נקבעה כשימוש סביר. אבל עדיין אין חוק המאפשר להתקין עמדת טעינה ללא צורך באישור ועד הבית. התקנת עמדת טעינה בחניון משותף בדרך כלל מקבלת הזנה מלוח החשמל הציבורי של הבניין. בעזרת התקנת מונה תלת פאזי, ניתן לעקוב אחרי צריכת החשמל של העמדה וכך להתחשבן על עלויות הטעינה מול ועד הבית.
במקרים בהם ועד הבית או הדיירים בבניין אינם מסכימים לחיבור עמדת טעינה ללוח המשותף. אפשר לבדוק חיבור ללוח החשמל הפרטי או למונה החשמל הפרטי של הדירה. בעת חיבור ללוח ביתי אינכם מתחברים ללוח המשותף וכך אפשר להתקין עמדה פרטית עם חיבור פרטי. מה שבדרך כלל "מרכך" את ועד הבית ועוזר לקבלת אישור.
בעת חיבור עמדת הטעינה למונה החשמל של חברת חשמל, יש לתאם עם חברת החשמל ולהתקין לוח חלוקה. בעזרת התקנה מהמונה העמדה תהיה מחוברת ללוח החשמל הפרטי של הדייר והתשלום יהיה בתוך חשבון החשמל הרגיל.
האם אוכל בכל זאת להסתדר עם רכב חשמלי ללא עמדה בבית?
בעתיד בהחלט שיהיה אפשר, אבל היום המצב קצת שונה. בלי עמדה בבית אתם תלויים בחסדיהן של עמדות הטעינה הציבוריות. נכון להיום יש מעל 500 עמדות טעינה ציבוריות בישראל. אבל הפריסה לא מתוכננת היטב. יש צורך עדיין לתכנן את הנסיעה לפי עמדות הטעינה בדרך, במיוחד בנסיעות ארוכות.
הבעיה העיקרית בעמדות אלו היא הביקוש הרב של נהגים לטעינה ציבורית. אפשר להגיע לעמדות טעינה ולגלות שהן תפוסות/ תקולות. ולחכות שהעמדה תתפנה או לחלופין לחפש עמדה אחרת, בתקווה שיש לכם עוד אחוזי סוללה. לכן צריך תמיד לקחת בחשבון היכן יש עמדות נוספות קרובות למיקום העצירה הראשונית שלכם.
האם טווח הנסיעה הרשמי של יצרניות הרכבים באמת נכון?
"הרכב עושה 450 קילומטר בין טעינה לטעינה", האם זו טעינה מבוססת ואפשר להסתמך על זה בנסיעות שלכם? לא בדיוק. טווח הנסיעה ברכב מושפע מהרגלי הנסיעה שלכם ומשימוש במזגן או נסיעה בעליות. הבדיקה שעושה היצרן היא לנהיגה בשיוט ללא הפרעות בדרך. לכן קשה באמת להגיע לטווח הזה, אלא אם תשייטו עם הרכב במהירויות בינוניות. אך אם אתם בנסיעה בעונת הקיץ לצפון עם מזגן ברגע ועליות, הטווח ירד משמעותית.
האם יש שוק יד שניה לרכב חשמלי?
צפיית השוק העתידי לרכישת רכב חשמלי ביד שנייה אינו ידוע. בגלל שרכבים חשמליים לא מספיק זמן בשוק הישראלי כדי לדעת את ירידת הערך שלכן ואת שווי הרכב לאחר כמה שנים. נכון להיום ניתן למכור מהר יחסית רכבים חשמליים. כשהרכב חדש יחסית אין דאגה גדולה לבריאות הסוללה ולעמידותה בשנים הקרובות. מה יקרה בעוד שנים קדימה? כדאי שנישאר אופטימיים ונמתין.
האם הסוללה תחזיק מעמד לאורך זמן? וכמה עולה סוללה חדשה?
שאלה זו היא אולי הנפוצה ביותר. הרי שהסוללה היא הרכיב הכי יקר ברכבים החשמליים. כיום החלפת סוללה עולה לפחות 30 אלף שקלים. אבל זו בעיה שיש לה זמן להיפתר. הרכבים החשמליים הכי ותיקים נמצאים בשוק הישראלי אולי כשנתיים. רכב חדש מגיע עם אחריות על הסוללה ל- 8 בשנים בדרך כלל. מה שאומר שהפתרון צריך לבוא ב- שנים הקרובות.
שוק סוללות הליתיום נמצא בהתפתחות, המיזמים להורדת מחיר הליתיום קיימים ואנו מאמינים שיגיעו לתוצאות. כבר עכשיו ניתן לראות ירידה במחירי הליתיום בהשוואה לשנים אחורה. כולנו בציפייה שמחירי הליתיום ירדו עוד, ובעוד 5 שנים מהיום נוכל לרכוש סוללות ליתיום חדשות במחירים משתלמים יותר.
מחזור סוללות ליתיום יכול להוות פתרון יצירתי בהורדת מחירי הסוללות. מחזור סוללות יכול להפוך סוללות משומשות לסוללות מחודשות וכך לאפשר לבעל רכב חשמלי לקבל סוללה משומשת (בדומה למנוע מפירות ברכב בנזין).
לסיכום, רכב חשמלי הוא עתיד התחבורה העולמית. אבל כיום בישראל לא כל אחד יכול להסתדר עם רכב חשמלי בעיקר בגלל הנגישות של עמדות ציבוריות. אם אתם גרים בבית פרטי או משותף עם חניה בטאבו