בכל העולם עדיין לא נמצאה התשובה המספקת לשאלה איך לכבות רכב חשמלי, חוסר היכולת קצת מדאיג. את עמדת הטעינה עצמה אפשר לכבות, אבל את הרכב לא. האם יש מי שיחליט על איסור כניסת רכב חשמלי לחניונים? משרד התחבורה ורשות הכבאות משליחים את האחריות זו על זו. חברות הביטוח הגדילו את הפוליסות, אבל האם זה מספיק? יצאנו לבדוק את השאלה החשובה ביותר בעתיד הרכב החשמלי בישראל.
סוללות הליתיום בעולם המודרני
הרכב החשמלי מתקבל באהבה בעולם בגלל היתרונות הסביבתיים שבו כמו הפחתת זיהום אוויר. אבל סוללות הליתיום אינן משמשות רק רכבים חשמליים. כמעט בכל מכשיר חשמלי נייד ישנה סוללת ליתיום: מחשבים ניידים, אופניים חשמליים וטלפונים ניידים. הבעיה בסוללות ליתיום היא שאי אפשר לכבות אותן כשהן בוערות.
שריפה רגילה שלא מליתיום מצריכה כיבוי של מקור ההצתה והעדר חמצן כדי שהשריפה תכבה. סוללות ליתיום יכולות לבעור גם בתוך מים, מה שלא מאפשר ברירה אלא לתת להן לבעור עד לכיבוי מלא שיכול לקחת שעות ארוכות.
מה הנזק האפשרי משריפת סוללת ליתיום?
רשות הכבאות מודה שלא נמצאה דרך לכיבוי סוללת ליתיום בוערת, יש לתת לסוללה לבעור עד שנכבית מעצמה. הסכנה היא בחניונים תת קרקעיים או עיליים בהם רכב העולה באש יכול לגרור תגובת שרשרת, הרכב מבעיר רכב נוסף שמבעיר רכב נוסף וכך הלאה. עדיין לא ידוע מה העמידות לאש של הבניינים בישראל וכמה שעות הם יכולים להחזיק מעמד במגע עם אש. בעת התקנה של עמדה בחניונים תת קרקעיים הסכנה גבוהה יותר, מפני שהכבאיות אינן יכולות להיכנס ולעבור מתחת לתקרת החניון. הסכנה היא אירוע רב נפגעים שחברות הביטוח לא ערוכות אליו.
בקוריאה הדרומית הייתה מרצדס חשמלית שהתלקחה והבעירה יחד איתה מעל 100 רכבים בתוך חניון תת קרקעי. מאז המקרה רשויות הכבאות ברחבי העולם מחפשים פתרונות להתמודדות עם הבעיה.
על מי נופלת האחריות במקרה של נזק?
חברות הביטוח כבר העלו את מחירי הביטוח לרכבים חשמליים ואת הביטוח לעמדות הטעינה. אבל יכול להיות שהכיסוי עדיין לא מספיק? בדרך כלל כיסוי הביטוח בצד ג' יכול להגיע עד 3 מליון ש"ח, אבל במקרים בהם הרכב בוער ללא הפסקה במשך כמה שעות הנזק יכול להגיע לעשרות מליוני שקלים.
אז מי האחראי לנזק? היבואן של המטען? יצרנית הרכב? בעל הרכב? אין על כך תשובה חד משמעית, הרי שבעל הרכב אינו אשם בכך שהסוללה עלתה באש.
כבעל רכב חשמלי כדאי מאוד לבדוק שלחברת עמדות הטעינה יש ביטוח לחבות מוצר כדי שהעמדה תהיה מבוטחת במקרה של נזק מהעמדה. בנוסף, מומלץ להכניס בביטוח הרכב גם ביטוח לעמדת הטעינה.
מה הפתרונות שעומדים לרשותינו כרגע?
נכון להיום אין לשוק יותר מדי להציע כדי למנוע הצתה של רכב חשמלי, אבל יש כמה מוצרים בשוק שמסוגלים לסייע בעת שריפה כזו. יש כדור אבקה שניתן למקם מעל עמדת הטעינה, כך שברגע שעמדה תעלה באש הכדור יתפוצץ ויפזר חומר לכיבוי בעירה. הבעיה בכדור זה שהוא אמנם מסוגל לכבות את העמדה, אך לא את הרכב.
בפתרונות כיבוי הרכב מצאנו שמיכה גדולה במידות של 6 מטר על 4 מטר, אותה מניחים מעל הרכב הבוער. השמיכה אמנם לא מכבה את הרכב אבל יכולה למנוע פליטת גזים רעילים ואף לעזור בצמצום שעות הבעיה של הרכב. המחיר של שמיכה כזו עולה מעל 10,000 ש"ח, כל שלא כל בעל רכב יכול להרשות לעצמו לרכוש שמיכה כזו ליתר ביטחון.
ומה מצד המחוקק? יש צפי שהמחוקק יקבע על איסור כניסת רכבים חשמליים לחניונים תת קרקעיים. בדומה לרכבים המונעים בגז, שכמו כן אסור עליהם להיכנס לחניונים. כרגע הכל בסימן שאלה, אבל לא נראה שאפשר להתעלם מהסכנות האפשריות.